קשה כמו קריעת ים סוף

שמעתם פעם את הביטוי: קשה כמו קריעת ים סוף? אני מניח שכן, כי הוא אכן זכה לתפוצה מכובדת, בכל מיני הקשרים. אך על מה הוא נאמר במקורו? ובכן, הוא מופיע בגמרא ביחס לשני עניינים נכבדים. האחד, פרנסה - קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. השני, מציאת בן זוג - וקשין לזווגן כקריעת ים. שני עניינים אלו, יש בהם מן המשותף, כי אכן אדם הנצרך להם מודע ל`קושי` של העניין, כי כה נחוצים הם אלו בחייו. ואם כך, על פני הדברים, הרי הביטוי הנידון הוא דווקא קצת מדכדך. לא די בכך שמתמודדים עם חסרון הפרנסה או מציאת בן זוג, אלא שנוסף לכך גם מציינים בצורה מפורשת שהעניין הוא כה קשה, כה רחוק מן המציאות, שהוא כמו קריעת ים סוף. האם הכוונה היא לומר, שכמו שכאשר אני בא לים אני בודאי מניח שהוא לעולם לא יקרע לשניים, כך גם החיפושים שלי אחר בן/בת זוג או אחר פרנסה... אוי וי, אני מקווה שלא! אז מה בכל זאת הכוונה? ואולי דווקא נחמה היא שכלולה במאמר זה... תארו לכם את עם ישראל בבריחתו ממצרים. ניצב הוא על חוף ים סוף, מלא שמחה - וגם חשש. שמחה על הבריחה מבית עבדים, וחשש מפני תגובתם של המצרים המשעבדים. כיצד יתייחסו המצרים לבריחה המונית של עבדיהם, מהם הפיקו תועלת כה גדולה? לא היה זה חשש שווא. כי אכן המצרים אספו בזריזות את כל צבאם, ויצאו למרדף נגד עם שהיה חסר הגנה בכל קנה מידה אנושי. ועכשיו נתאר לעצמנו את המצב של עם ישראל. הים מלפניהם, אותו אי אפשר לעבור, וזו אפילו לא אופציה. המצרים מאחוריהם, מתקרבים במהירות מפחידה. להילחם נגדם? אין צבא שאפילו יחלום על מלחמה. לפרוח באוויר? הליקופטרים עוד לא היו. אז מה יקרה? מה יכול לקרות? מדובר בהצלה שהיא ממש דמיונית, אבל ככה זה היה! בלי שום תוכנית מוגדרת וללא תקדים מסודר, זה פשוט `נחת` עליהם. את מה שקרה אנחנו כבר יודעים, אבל הם לא חלמו בחלומות הוורודים ביותר על כזו אפשרות. פשוט, הים נקרע לשני גזרים ועם ישראל עבר באמצע, ולא רק זה אלא שכתוספת לעניין, המצרים כולם טבעו, כי הים שב לאיתנו בדיוק ברגע המתאים. זו הנקודה המודגשת כאן, מדובר בהצלה שהיא ממש דמיונית, אבל ככה זה היה! בלי שום תוכנית מוגדרת וללא תקדים מסודר, זה פשוט `נחת` עליהם. את הנקודה הזו נשליך על הנושאים שלנו. כי מי שמתמודד עם צורכי פרנסה, מרים את עיניו בשאלה גדולה, מאין יבוא עזרי?. האם יתכן בכלל להיוושע, כאשר אין אפילו קש קלוש של תקווה להיאחז בו? כאשר אין קצה חוט של ישועה? ומי שתקוע בתסכול של פרשת `שידוכים`, האם יש כיוון של עידוד כלשהוא, שידע שאפשר לצפות אליו? והנה הוא נמצא! כי קשים עניינים אלו אמנם כמו קריעת ים סוף. אך הרי בזה עצמו טמון העידוד, כי ה` שומר עלינו. ה` קרע לנו את הים, וההצלה הגיעה מכוונים שהם מעבר לציפיות שלנו, ואפילו מעבר לחלומות שלנו. וכך גם בעניינים הנידונים, שהם קשים `כקריעת ים סוף`. יש למה לקוות, לייחל, לצפות. לישועה שהיא מעבר לציפיות, שהיא טובה יותר מכל מה שנראה לנו בעיני בשר. והחושב על מאין יבוא עזרי?, יוכל מעתה להמשיך את המשכו של הפסוק, ובלב מתרונן ישורר לעצמו: עזרי מעם ה` עושה שמים וארץ...