הסמליות של השופר

בראש השנה, כאשר תוקעים בשופר, שימו לב לשלושת סוגי התקיעות: תקיעה - תקיעה אחת ארוכה וישרה שברים - שלוש תקיעות-יללה בינוניות באורכן תרועה - תשע תקיעות קצרצרות ומהירות לחצו כאן בכדי לשמוע את שלושת סוגי התקיעות. הבה נבחן את שלושת קולות השופר, ונראה כיצד הם קשורים למוטיבים שונים בראש השנה. תקיעה ראש השנה הוא יום שמיועד להביא להכרה בכוחותיו של האלוקים. עלינו להפנים את ההכרה הזאת עד שהיא הופכת לחלק חיוני ומעשי בחיי היומיום שלנו. האלוקים הוא בעל הכוחות כולם. האלוקים הוא הבורא. האלוקים הוא המקיים. האלוקים הוא המפקח. בקיצור, האלוקים הוא מלך העולם. אצל רבים מאיתנו, מעורר המושג מלך אסוציאציות של עריץ חמדן ורודף כבוד, שרוצה לשלוט בהמונים על מנת לספק את גחמותיו האישיות. אולם, על פי המסורת היהודית, המלך הוא משרתו הראשי והראשון של העם. מטרתו היחידה היא שהעם יחיה באושר ובשלום. חוקיו וצוויו נקבעים אך ורק לטובת העם, ולא לטובתו הוא (ר` רמבם, הלכות מלכים ב`, ו`). עניינו של ראש השנה הוא להכתיר את ה` כמלכנו. תקיעה - קולו החלק והמתמשך של השופר - הוא קול הכתרת ה`. מעשהו הראשון של אדם הראשון בגן-עדן, היה להכריז על מלכות ה`. וכעת, השופר מכריז לנו ולעולם כולו: ה` הוא מלכנו. אנחנו מאפסים ומיישרים את עֲרָכֵינו, וחוזרים למציאות של אלוקים שמפעיל את העולם... מנווט את ההיסטוריה, עוקר הרים, ודואג לכל אדם ואדם באופן אישי ומיוחד. הרמבם מוסיף עוד תנאי חשוב: לא מספיק שה` הוא האלוקים שלי בלבד. אם לא כל האנושות מכירה במלכותו, אז משהו חסר בקשר האישי שלי עם האלוקים. חלק מאהבתי לה` הוא לנסות להביא את כל בני האדם להכרה בה`. מובן שבמידה רבה זהו ביטוי של דאגתי העמוקה לזולת; אבל זה גם משפיע על תפיסתי האישית של מלכות האלוקים השלמה. שברים כשאנחנו חושבים על השנה שחלפה, אנו יודעים עמוק בפנים שלא הצלחנו לחיות על פי הפוטנציאל שלנו. בשנה הבאה, אנחנו שואפים לא להפסיד שוב את ההזדמנות הזאת. המקובלים אומרים ששברים - שלוש תקיעות יללניות - הם בכיו המתייפח של הלב היהודי - הכמה לחיבור, לצמיחה ולמימוש. לכל אדם יש יכולת להשתנות ולהיות `גדול`. אפשר להשיג את זה הרבה יותר מהר מכפי שהעזתם לחלום. המפתח הוא להתפלל מעומק הלב ולבקש מה` שיהיה לנו הכוח להיות גדולים. אל תניחו לעבר לִכפּוֹת עצמו עליכם. אתם יודעים שיש בכם פוטנציאל אדיר. ברגע שנשמעת תקיעת השופר, אנחנו בוכים לה` מֵעִמקֵי לבבנו. זה הרגע - כאשר הנשמות שלנו עומדות לפני האלוקים בלי כל מחיצות - שבו אנחנו יכולים להשתחרר באמת. תרועה בראש השנה אנחנו צריכים להתעורר ולבחון את חיינו בכנות וביושר: מי אנחנו, היכן היינו, ולאיזה כיוון אנחנו פונים. קול התרועה - תשע תקיעות קצרצרות ומהירות - מזכיר שעון מעורר, המקים אותנו מהתנומה הרוחנית שלנו. השופר מביא עמו ערנות, בהירות וריכוז. התלמוד אומר: בזמן שהדין בארץ, אין הקבה יושב עליהם בדין. כלומר, אם אנו עצמנו נקדיש זמן להתרכז ולבחון, באופן מציאותי וכן, כיצד ובמה נכשלנו בעבר ומה אנחנו מתכוונים לשנות בעתיד, אז אין הקבה צריך לעורר אותנו למה שאנחנו כבר יודעים. האלוקים רוצה שנעשה מאמץ אמיתי לנצל את המתנות שהעניק לנו כמיטב יכולתנו. הוא לא מצפה מכם להיות שום דבר שאתם לא, אבל מצד שני, אי אפשר לעבוד עליו. הסיבה שהקשרים מתנתקים ואנו עושים טעויות היא, שאנחנו לא משקיעים מדי יום זמן להתחבר מחדש לשאיפות העמוקות שלנו ולמהותנו הפנימית. הפיתרון הוא להקדיש זמן מסוים בכל יום כדי לברר: האם אני בדרך הנכונה? האם אני ממוקד? האם אני שואף למטרות שיעשו את השינוי הכולל הגדול ביותר בחיי ובעולם? הרגילו את עצמכם לשמור על קשר עם עצמכם, וכאשר יגיע ראש השנה, שעונו המעורר של השופר לא יישמע לכם צורם כלל!