תענית אסתר

מידי שנה, הצום המכונה תענית אסתר מתקיים באחד הימים שלפני פורים. בדרך כלל ביום הקודם לו, אולם ישנם מקרים יוצאי דופן (עיין בהלכה 4, בהמשך). מהו המקור לצום זה? במגילה אנו קוראים על אסתר(ד`, טז), שמתבקשת על ידי מרדכי לגשת אל המלך מיוזמתה. היא מסכימה אמנם לגשת אליו, על אף הסכנה הצפויה לה, אך היא מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים לפני כן. התרכזות ברוחניות, מובילה בהכרח לתשובה, אנו שבים וחוזרים אל מצב הטהרה השורשי והבסיסי שלנו. נשאלת השאלה, מדוע בחרה אסתר דווקא בצום? התשובה מצויה למעשה במונח צום עצמו – צום מלשון צמצום – מיעוט הצרכים הפיזיים שלנו, או במלים אחרות – הימנעות מאכילה. הצום מסייע בהפחתת הצרכים הגופניים שלנו, מה שמאפשר לנו ביתר קלות להתרכז בפן הרוחני שלנו. התרכזות ברוחניות, מובילה בהכרח לתשובה, אנו שבים וחוזרים אל מצב הטהרה השורשי והבסיסי שלנו. אסתר מבקשת לצום כי ברור לה, שמתוך החיפוש הרוחני העצמי, ישיגו בני עמה את הקשר הרוחני ההכרחי להצלחת משימתה. (וזה השתלם!) לא מדובר כאן בצום של עצבות. להיפך, זהו צום של התעלות וקבלת השראה. הצום – נשק לא קונבנציונלי צום נוסף מוזכר במהלך המגילה, כשעם ישראל צם ומתפלל ביום יג באדר, בעת ההכנות להגנה בפני גזירת המן. על פי התורה, בכל פעם שהצבא עומד לצאת למלחמה, על החיילים לצום ביום הקודם לכך וזאת בניגוד מוחלט לצבאות האחרים, אשר מבלים את אותו יום בצחצוח חרבות, באכילה ובשתייה. הנשק הטוב ביותר של היהודי מאז ומתמיד, היא ההבנה, שכוח וניצחון מגיעים מן הא-ל (עיינו בחומש שמות טז, י`). בנוסף, העובדה שאנחנו חלשים יותר מבחינה פיסית בתחילת הקרב, מבטיחה שלא נטעה לחשוב, שהניצחון הגיע כתוצאה מכוחי ועוצם ידי! כל הדברים בני חלוף, לבד מן היהודי; כל הכוחות חלפו אבל הוא נשאר. מהו סוד הנצחיות שלו?לבני אנוש ישנם גבולות, אולם האלוקים יכול לבצע את הבלתי אפשרי (מקרה לדוגמא: מלחמת ששת הימים). כפי שניסח זאת מרק טווין: כל הדברים בני חלוף, לבד מן היהודי; כל הכוחות חלפו אבל הוא נשאר. מהו סוד הנצחיות שלו? התענית הנהוגה כיום, מנציחה את אותו צום של טרם קרב – להצלת העם היהודי. אף על פי כן, מתוך כבוד לאסתר שגילתה גבורה בהשתדלותה, הצום נקרא תענית אסתר. הלכות תענית אסתר הצום מתחיל עם `עלות השחר` ומסתיים עם `צאת הכוכבים`. כל אכילה או שתייה אסורים. בעוד שהיבטים אחרים – כגון נעילת נעלי עור – מותרים. מכיוון שאין זה אחד מהצומות העיקריים, נשים הרות או מיניקות פטורות ממנו, כך גם מי שחולה במקצת. אם אדם, הבריא באופן כללי, סובל מכאב ראש ומתקשה לצום, גם הוא רשאי לאכול, אבל עליו `להשלים` את הצום ביום אחר. בכל המקרים, יש להתייעץ עם רב מוסמך. אם יג באדר יוצא בשבת, לא צמים ביום זה, משום כבוד השבת. אנחנו אפילו לא צמים ביום ששי, על מנת שלא לפגוע בהכנות לשבת. אלא הצום מוקדם עד ליום חמישי, יא באדר. נוהגים להמשיך בצום עד לאחר קריאת המגילה (להוציא ערים מוקפות חומה, ששם המגילה נקראת בליל טו אדר). בתפילת מנחה (שלאחר הצהריים), מוסיפים את הפסקה עננו לתפילת הלחש (תפילת עמידה), בתוך ברכת שמע קולנו. החזן מוסיף את עננו כברכה נפרדת בין גאולה לרפואה גם בשחרית וגם במנחה. כמו בתעניות ציבור אחרות, קריאת התורה ויחל משה (שמות לב, יא–יד; לד, א`-י`) נאמרת בשחרית ובמנחה. אם יש לקיים מצוות ברית מילה בתענית אסתר, סעודת המצווה מעוכבת עד לערב. האב, האם והסנדק רשאים לאכול גם בשעות אחהצ של יום הצום, משום שיום זה נחשב עבורם כיום-טוב (שער הציון תרפו, טו). אבינו מלכנו נאמר רק בשחרית, אך לא במנחה (להוציא במקרה שהצום הוקדם ליום חמישי ואז אומרים אבינו מלכנו גם במנחה).